Fin du jeûne du 9 Av Voir le sujet suivant
Voir le sujet précédent
Poster un nouveau sujet Répondre au sujet
Auteur Message
Ytzhak



Messages: 2

MessagePosté le: Mar 09 Août 2011, 0:42 Répondre en citantRevenir en haut

Kevod HaRabanim,
J'ai toujours attendu Tzet Hakoravim pour arrêter le jeune du 9 Av.

Juste avant le jeûne, en étudiant le Yalkout Yossef (français hébreux), j'ai lu au sif כח de דברים האסורים בּתשׁעה בּאב qu'il était permis de manger environ 20 minutes après la chquia. כעשׂרים רגעים םשׁקיעת
J'ai regardé dans l'édition uniquement en hébreu et j'y ai lu la même chose. Nous en avons discuté ce soir avec mon Rav qui est lui-même très surpris par cette Halakha.

Ce qui est écrit dans le Yalkout Yossef ne correspond pas aux heures de fin de jeûne inscrites dans les calendriers.

Dans le doute nous attendrons la sortie des étoiles comme d'habitude, et nous continuerons (mon Rav et moi) nos recherches à ce sujet. Pourriez-vous néanmoins nous éclairer ?

Concernant le 9 Av, peut-on réellement manger environ 20 minutes après la chqia ? Si oui qu'en est-il des 4 autres jeûnes ? Si non comment faut-il comprendre כעשׂרים רגעים םשׁקיעת .Merci de nous indiquer les sources à consulter pour approfondir cette question.

Merci par avance.
Rav Emmanuel Gies




Messages: 271

MessagePosté le: Mar 09 Août 2011, 12:00 Répondre en citantRevenir en haut

20 mn, c'est dit pour Israël, même si c'est en effet un peu moins que ce qui est de coutume là-bas. Toutefois, cela ne correspond absolument pas à nos horaires; sous nos latitudes, le crépuscule est beaucoup plus long et, vous avez raison, 20 mn après le coucher du soleil, il fait encore largement jour.
David A.



Messages: 82

MessagePosté le: Mer 10 Août 2011, 23:10 Répondre en citantRevenir en haut

Chalom Rav Emmanuel,

Je me permet d'intervenir sur ce sujet car depuis plusieurs années nous éditons des calendriers en France d'après l'opinion de Maran Ovadia Yossef chalita.

Nous avons été en relation avec ses fils :
le Rav Yç'hak Yossef (l'auteur du Yalkout Yossef, Ein Yç'hak etc...) ainsi que
le Rav David Yossef (auteur du Torat Hamoâdim, Halakha Broura...)
afin d'éclaircir nos doutes.

SACHEZ,
que 20 minutes zmaniot (saisonnières)
après la chkia (coucher du soleil) correspond bien d'après eux à l'horaire de la fin des jeûnes d'ordre rabbinique MÊME EN FRANCE !!

Regarder à ce sujet
le Ein Yç'hak (voir surtout le PSAK HALAKHA volume 1 édition 5769 page 513) du Rav Yç'hak Yossef où il écrit longuement sur les horaires EN FRANCE,
en particulier sur l'horaire de l'aube du Rav Posen (Or Meir) adopté par les français.

Là-bas
(édition 5769 volume 3 page 231)
il écrit non seulement que l'horaire de l'aube du Rav Posen est CONTRAIRE À L'AVIS DES POSKIM ET DU TALMUD (ceci pour le début des jeunes mais aussi concernant le début de la téfilah) mais aussi QUE POUR LES JEUNES D'ORDRE RABBINIQUE 20 mn zmanit suffisent même pour la France.


Visitez notre site
www.zmanim-diffusion.com




______________________________
Message envoyé via AlloRav sur iPhone.
David A.



Messages: 82

MessagePosté le: Jeu 11 Août 2011, 23:37 Répondre en citantRevenir en haut

הנה קיצור לשון ספר
עין יצחק ח״א
[מהדורת תשס״ט  עמוד  תקיג]
מאת מוהר״ר יצחק יוסף  שליט״א
בהסכמת מרן הגאון
רבינו עובדיה יוסף שליט״א

יש לוחות שנה בחוץ לארץ שכתבו זמן עמוד השחר כשעתיים וארבעים דקות קודם נץ החמה, וזה אינו על פי דעת הפוסקים, שאף אם רואים קצת אור בזמן זה, אין לנו לילך אחר מה שעינינו רואות, אלא אחר המבואר בתלמוד ובפוסקים, שזמן עמוד השחר הוא שבעים ושתים דקות [לפי חשבון שעות זמניות] קודם נץ החמה. ורק אז מותר להתחיל להתפלל [ברכת ברוך שאמר], וכעבור שש דקות מזמן עמוד השחר מותר לפועלים להתעטף בציצית ולהניח תפילין. אבל לא קודם לכן.

זמני הלוחות באירופא [ובצרפת]
 
הנה זמן עמוה״ש הוא כדי שיעור מהלך ד׳ מילין קודם הנץ, כמבואר בפרק ערבי פסחים, ושיעור מיל לדעת מרן י״ח דקות, נמצא דשיעור ד׳ מילין הוא ע״ב דקות, בשעות זמניות, קודם הנץ. ועיין בשו״ת יחוה דעת ח״ב (סי׳ ח), שהובאו דברי הפוסקים ומחלוקתם בענין שיעור מיל. והוכרעה ההלכה לדידן כדעת האומרים ששיעור מיל י״ח דקות, שכן דעת מרן הש״ע (או״ח סי׳ תנט, ויו״ד סי׳ סט). ושם הובאו דעת רש״י והראב״ן והראב״ד, שאם התפלל קודם עמוה״ש יצא. אלא שאין כן דעת הרמב״ם והתוספות והרא״ש והטור והש״ע, ורוב הפוסקים. ולכן אם עבר והתפלל קודם עמוה״ש, יחזור ויתפלל בתנאי נדבה. ועיין בשו״ת חשב האפוד ח״ב (סי׳ לה). [...]
ועל כל פנים בודאי שאין להתפלל קודם עמוה״ש, וכמו שהזהיר על זה במור וקציעה, והביא דבריו ביפה ללב (דף פב.), כי אותם המתפללים בחושך ואפלה וקוראים אותה תפלת ותיקין, ורבים מעמי הארץ מתייהרים שכר ירדופו על ידי כך, ולא אור נגה עליהם בחשכה יתהלכו, דלא כמר ודלא כמר, לא יצאו ידי חובתם כלל, ואינה אלא יוהרא ורוח יתירא. והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי תלו בוקי סריקי כותיקי. ואע״ג דחזינן לרבנן קשישאי דהוו עבדי הכי, אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעתא כהוגן, שכל מעשיהם לשם שמים, אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. ועיין בשו׳׳ת לב חיים ח״ב (סי׳ יט).
גם בהקדמה לשו״ת זקן אהרן ח״א כתב, דקודם עמוה״ש לא עלה על דעת שום פוסק להתיר, אפי׳ למי שהוא אנוס ודחוק שצריך לילך לשיירא שלא ירצו להמתין לו, וכמ״ש להדיא הטור גבי ק״ש הסמוכה לתפלה, דגם מי שהוא אנוס לא הותר כי אם אחר עמוה״ש ולא קודם.[...]

וראה בעין יצחק ח׳׳ג על קבלת הוראות מרן (עמוד רל), שהארכנו בענין הזמנים שהובאו בלוחות השנה בצרפת, בהוצאת הרב פוזן, וכתבנו שם להעיר שאינם לפי דעת מרן השלחן ערוך זיע״א, שהרי לדעת מרן זמן מהלך מיל הוא שמונה עשרה דקות זמניות, ונודע שבין עמוד השחר לנץ החמה יש שיעור של מהלך ד׳ מילין, דהיינו 72 דקות זמניות. וגם בימי הקיץ הארוכים, ששעה זמנית היא בצרפת כשבעים וחמש דקות, ואז מהלך מיל יותר מ-18 דקות, כ-25 דקות בערך, וד׳ מילין הוא כ-100 דקות. ונמצא שיש ימים שזמן עמוד השחר בצרפת הוא בערך שעה וארבעים דקות קודם הנץ. אבל לא קודם לכן, ואילו בזמני עמוד השחר שפירסם הרב פוזן כתב זמן עמוד השחר כשעתיים וארבעים דקות קודם הנץ, ולדוגמא ראה בזמנים ליום החמישי לחודש השישי למנינם, שכתב זמן נץ החמה בשעה 5.54 וזמן עמוד השחר 3.14 שהוא הפרש של שעתיים וארבעים דקות קודם הנץ, וממילא אם יתפללו ויברכו על טלית ותפילין לפי המבואר בלוח של הרב פוזן ייכשלו בברכות לבטלה ובביטול מצוות וכו׳.
 
ושלחנו הדברים לרב פוזן, וכתב לנו אריכות שיש לשער בשעות זמניות, אחר שהבין בטעות מדברינו שאנו משערים בשעות שוות, ולא היא, כי הרי ביארנו בכמה דוכתי שמשערין בשעות זמניות, ועם כל זה זמני עמוד השחר שפירסם בלוח שלו אינם לפי המבואר בדעת מרן הבית יוסף. כי אין לנו לקבוע ע״פ מראה עינינו נגד דברי חז״ל. וראה בעין יצחק שם.
...
 
 
 
הנה לשון ספר  עין יצחק  ח״ג
 [מהדורת תשס״ט  עמוד  רל]

זמני התפלות בצרפת
אודות זמני עמוד השחר
 של לוח הרב פוזן
 
כאן המקום להעיר בענין זמני התפלות בצרפת, שיש לוח שנה של הרב פוזן, ובו זמן עמוד השחר, וזמן טלית ותפילין, ואינו כלל לדעת מרן השלחן ערוך שהספרדים הולכים בעקבות הוראותיו. שהרי דעת מרן השלחן ערוך דשיעור מיל, הוא שמונה עשרה דקות, כמבואר בב״י או״ח סימן תנט, ויו״ד סימן סט. וכתב בשדי חמד (מערכת ב׳ סימן א׳ עמוד תקמז), דאף שיש אומרים דשיעור מיל הוא כ״ד דקות, ואם כן שיעור שלושת רבעי מיל הוא י״ח דקות, וכתב באליה רבה שכך סבירא ליה להמהרי״ל, אבל האמת דאנו קיבלנו הוראות מרן דשיעור מיל הוא י״ח דקות. וכל דין השייך בכהאי גוונא הסברא הנכונה לנהוג בשב ואל תעשה. ע״ש. ובגמרא פסחים (פרק ערבי פסחים) מבואר דזמן עמוד השחר הוא ד׳ מילין קודם זמן הנץ, והיוצא מזה דזמן עמוד השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ. וזמן טלית ותפילין הוא משיראה את חבירו מרחוק ד׳ אמות ויכירנו, וכתב בארץ חיים סתהון (סימן ל׳) משם הפרי מגדים (סימן נה א״א סק״ב) ששיעור משיראה את חבירו מרחק ארבע אמות ויכירנו, היינו שש דקות אחר עמוד השחר. ע״ש. אך הפרי מגדים סיים, שאין זה ברור. ובספר פקודת אלעזר (סימן נח דף ע׳ ע״א בד״ה ונראה, ובדף עח ע״א בד״ה ומהרי״ס) כתב בשם הדברי יוסף (דף סה ע״א) שהוא שעה אחת בדיוק קודם הנץ החמה. וכן כתב בכף החיים (סימן יח אות יח), שמנהג ירושלים שלובשים טלית ותפילין שעה אחת לפני הנץ החמה. ע״ש. ואילו בלוחות השנה הנפוצים בצרפת כתבו זמן עמוד השחר, וכן זמן טלית ותפילין שיעור רב קודם מהשיעור הנז׳. ולהסוברים דשיעור מיל הוא יותר משמונה עשרה דקות, ניחא, אבל לדעת מרן שקיבלנו הוראותיו דשיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות אם יקדימו להתעטף בציצית ולברך על תפילין, הרי שברכותיהם יהיו לבטלה, שעדיין לא הגיע זמן טלית ותפילין. וכן אם יברכו ברוך שאמר וברכות קריאת שמע קודם עמוד השחר, הרי ברכותיהם ברכות לבטלה. וכמבואר כל זה בילקוט יוסף על הלכות ציצית ותפילין, ובריש הלכות תפלה. ואף דלגבי פועלים אנו מקילין בזה לשער כשש דקות אחר עמוד השחר, שאם לא עכשיו אימתי. וכמבואר בשו״ת יחוה דעת ח״ב (סימן ח׳), ובילקוט יוסף חלק ב׳ (עמ׳ טז). ע״ש. ועיין בשו״ת איש מצליח (סימן טו דף נב ע״ב). ודו״ק. מכל מקום הזמנים שפורסמו בלוח בצרפת הם מוקדמים הרבה יותר מהזמן הצריך להיות על פי דעת מרן.
ולדוגמא ראה בזמנים ליום החמישי לחודש השישי למנעם, שכתב זמן נץ החמה בשעה 5.54 וזמן עמוד השחר 3.14 שהוא הפרש של שעתיים וארבעים דקות קודם הנץ, והרי בגמרא פסחים אמרו שההפרש ביניהם הוא שבעים ושתים דקות, וגם אם נחשיב הכל לשעות זמניות כדברי הרמב״ם בפירוש המשניות, [כפי האמת], ונחשיב זמן מהלך מיל ליותר מ-18 דקות, לא יתכן שיהיה כזה הפרש גדול של 2.40 דקות בין נץ החמה לעמוד השחר.
ומעתה מה שכתב שם שביום זה זמן הנחת תפילין הוא בשעה 4.24 הנה רבבות דרי אירופא שיעשו כן נכנסים לברכה לבטלה, ואינם מקיימים מצות תפילין בתקנתה.
ולדוגמא נוספת, במה שכתב בתאריך הראשון לחודש הראשון למספרם, שזמן נץ החמה הוא 8.44 וכתב שם דזמן עמוד השחר הוא בשעה 7.00 וזה אינו לדעת מרן, דאין זה שבעים ושתים דקות קודם הנץ. וגם מה שכתב שם זמן הנחת תפילין באותו יום שהוא בשעה 7.33 אינו לדעת מרן, דלפי מה שנתבאר הוא כשיעור שעה קודם הנץ, או 6 דקות אחר עמוד השחר לפועלים, ובשעה 7.33 עדיין לא הגיע זמן זה, ונמצא שמברכים ברכות לבטלה בכל יום, וכמה חששו רבותינו אפילו לספק ברכה לבטלה, ואמרו דקיימא לן ספק ברכות להקל אפילו נגד רוב הפוסקים, ואפילו נגד מרן, וכל שכן כאן שהוא ברכה לבטלה לדעת מרן שקיבלנו הוראותיו. וצריך לשער בשעות זמניות לפי חשבון היום מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. ומתחילים לשער ביום בינוני, והולך ומתקדם עמו בכל יום.
ובלוח הזמנים התמידי לפרים שהוציאו בצרפת על פי פסקי מרן אאמו״ר שליט״א שינו כמה מהזמנים, וכתבו הזמנים בהתחשב בגבת העיר, וגם בגבעות שבמערב ובמזרח. וקבעו זמן עמוד השחר כדעת מרן הב״י, וכגון בתאריך הראשון לחודש יולי למנעם, בלוח של הרב פוזן זמן הנץ הוא 5.54 וזמן עמוד השחר הוא 3.12 שהוא כשעתיים ומחצה, ואילו בלוח החדש זמן עמוד השחר הוא 4.17 והוא החשבון הנכון, לפי דעת הב״י, ולפי שעות זמניות.
ואמנם לגבי זמן צאת השבת, וכן זמן כניסת השבת, כיון שהדבר כרוך בספיקות של תורה, בודאי שיש להחמיר כפי כל השיטות, וטוב עשו שם שכתבו זמנים של צאת השבת ויוהכ״פ לחומרא. אך בשאר צומות דרבנן שפיר אפשר להקל לאכול אחר למעלה מעשרים דקות אחרי השקיעה הנראית, וכן לענין תפלת ערבית. ובמילי דאורייתא יש להחמיר עד שיצא הדבר מידי כל ספק.
 
ואציין כאן מכתב שכתבנו לרבני הקהלות בצרפת, מיום כ״ב אלול תשס׳׳ו:
לכבוד הקהלות הקדושות בפריז וסביבותיה, ה׳ עליהם יחיו !
פנו אלינו מספר רבנים מהקהלות הקדושות בצרפת, וביקשו לעורר את הצבור להזהר ולהשמר בזמני כניסת השבת וצאתה, לאחר שהוציאו לוח שנה חדש ובו כתבו דברים חדשים, לשנות ממה שהיה נהוג עד כה. ועיקר סמיכתם היה על מה שנתבאר בספרים יביע אומר וילקוט יוסף, שעל פי דעת מרן השלחן ערוך זמן צאת השבת הוא קרוב לעשרים דקות אחר השקיעה. וכן לגבי תעניות וזמני התפלה.
אולם ברור שזמן זה אינו שייך כלל בצרפת, שהרי הכל רואים שבצרפת מהשקיעה עד צאת הכוכבים יש זמן רב, וברור שאחר עשרים דקות מהשקיעה עדיין לא הגיע כלל זמן צאת הכוכבים, והעושה בו מלאכה ח״ו נכשל באיסורי כרת, ובאיסורי שבת החמורים. וגם לעניני תעניות ושאר כל הדברים, זמן צאת הכוכבים בצרפת, אינו כזמן צאת הכוכבים בארץ ישראל, ויש להקפיד בזה גם לגבי זמני תפלה וכדומה.
לפיכך צדקו דברי הרבנים, ראשי עם קודש, להזהיר את הצבור הרחב שלא להכשל ח״ו באיסורי תורה, ולהקפיד שזמן צאת הכוכבים יהיה כפי שהיה נהוג עד עכשיו, בלא שום שינוי. ואותם שערכו את הלוח וכתבו בו שינויים בזמן צאת הכוכבים, וכתבו בלוח החדש, שזמן צאת השבת אינו לפי דעת מרן שליט״א, חבל מאד שלא התייעצו עם מרן אאמו״ר שליט״א, ואילו היו מתייעצים אתו, בודאי היה מדריכם בדרך הנכונה להזהר ולהשמר במאד בזמני צאת השבת. שיש הבדל בין זמן צאת השבת בארץ ישראל לזמן צאת השבת בצרפת, דספק דאורייתא לחומרא. והכל לפי מקומו ושעתו.[ע״כ המכתב].
 
והנה כל זה שלחנו להרב פוזן הנ״ל, ושלח לנו מכתב שהיאך כתבנו לשער בשעות שוות, הרי קיימא לן לשער בשעות זמניות, וכן מבואר בשו״ת יחוה דעת וכו׳, והאריך בזה. ותמיהני היכן מצא בדברינו שכתבנו שיש לשער בשעות שוות, אדרבה כתבנו כמה פעמים שהשיעור הוא בשעות זמניות, וכך גם ביארנו בילקוט יוסף חלק א׳ שיצא לאור בשנת תשמ״ה, וזה פשוט וברור. ומה שטען שאנו מבלבלים את הצבור, והוא בדק את המציאות וכו׳, הנה כשיש חשש של ברכות לבטלה וביטול עשה דתפילין, וביטול תפלה וכדומה, אין לחוש לטענות כאלה, ואדרבה יש לחוש לזה מחומר הענין. ולכן אף שכתב לנו בלשון קשה, אני על משמרתי אעמודה, ולא תגורו מפני איש כתיב.
וגם במה שטוענים שבצרפת רואים אור יום כבר יותר משעתיים קודם הנץ, הנה אין לנו להתחשב במה שאנו רואים, דכדי שיתחיל היום צריך שיהיה אור יום ברור, וכדי שיתחיל הלילה צריך שיהיה חושך ברור. ובזה אין אנו בקיאים והולכים אחר דברי חז״ל. ודו״ק.
ולכן לענין זמני התפלות בצרפת, אין לספרדים ללכת על פי לוח השנה הנפוץ שם, ובאמת שכאשר הגענו לצרפת מספר פעמים, התרענו על הדבר שזמני עמוד השחר המופיעים בלוחות השנה בצרפת, אינם לפי דעת מרן השלחן ערוך, ורבים לא ידעו כלל חשבון הזמנים, והלכו אחר הלוח הנפוץ מחוסר ידיעה, וגם תלמידי חכמים הנמצאים בצרפת סמכו על הלוח בלא לרדת ליסודן של דברים, ונכשלים בברכות לבטלה על טלית ותפילין, ובברכות התפלה. ולכן שומה עלינו לעורר את הכל להחזיר עטרה ליושנה לשמוע לקול הוראותיו של מרן.
ומה שטענו שהרי בצרפת יש כמה מנהגים נגד דעת מרן, הנה אף אם נסכים להניחם במנהגים מסויימים נגד מרן, אבל כשתבוא חשבון תמצא שגם אם תקבץ כל המנהגים הללו שלא נוהגים כמרן, לא תגיע אפילו לכמאה פרטים, וגם בהם לא כל הספרדים נוהגים דלא כמרן, אלא בפרט אחד נוהגים המרוקאים נגד מרן, ובפרט אחר התוניסאים. וכן ע״ז הדרך, דו״ק ותשכח.
ועל כל פנים הרי יש אלפי אלפים של סעיפים בשלחן ערוך שאין בהם מנהג נגד מרן, ובהם ברור שכו״ע מודים שכל הספרדים קבלו הוראות מרן, וכמו שמפורש בספרי האחרונים הספרדים מכל עדות המזרח, ואפילו התימנים, א״כ לצאת ולומר שלא קיבלנו הוראות מרן בצורה ברורה, היא ממש סטירת לחי לכל גדולי רבותינו הספרדים שקראו בקול גדול שקיבלנו הוראות מרן. ובאמת שאין צריך להיות חכם גדול כדי להבין דברים פשוטים כאלו, ומן המושכלות הראשונות הוא לידע להבחין בין ״כלל״ לבין ״יוצאי דופן״. והדברים שנהגו בהם נגד מרן לכולי עלמא הם יוצאי דופן אף לדעת רבינו הגרי״ח, ואילו קבלת הוראות מרן זהו כלל גדול מאד, ואינו נגרע אם יש מעט יוצאים מהכלל, שכך היתה הקבלה מעיקרא. ועוד יש להשיב על דבריו לפרטים.
 
שאין להתחשב במה שעינינו הרואות לענין עמוד השחר וצאת הכוכבים :
 
ומה שטענו שעל פי המציאות חזינן שיש כבר אור יום כשעתיים קודם הנץ, הנה אין אנו רשאים להחליט בעניני ספק ברכות ומצות טלית ותפילין וברכת ברוך שאמר וכו׳ על פי מה שנראה בעינינו, נגד דברי הגמרא והראשונים ומרן הש״ע ז״ל. כי אין אנו יודעים במדוייק מתי אור נחשב כבר כיום גמור, ועלינו ללכת אחר המבואר בגמרא ובפוסקים שמפיהם אנו חיים.
וכיוצא בזה מצינו שכתבו להעיר על מה שכתב בשו״ת מהר״ם אלשקר (סימן צו) על שיטת רבינו תם דסבירא ליה שיש שתי שקיעות, וכתב שידוע הוא ומושכל ראשון שדברים אלו אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (בפסחים צד.), שסוברים גלגל קבוע ומזלות חוזרים וכו׳, אבל חכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים, ושהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ, ואין שם אלא שקיעה אחת וכו׳, הילכך לדבריהם וכו׳. וקשה על רבנו תם, שהרי חכמי ישראל חזרו בהם וביטלו דעתם מפני דעת חכמי אומות העולם. ע״כ.
והגאון רבי צדוק הכהן מלובלין בשו״ת תפארת צבי חלק א׳ (חלק יורה דעה סימן ה אות ד, דמ׳׳ו ע״ב) שפך סוללה על דברי המהר״ם אלשקר, שהרהיב עוז 
David A.



Messages: 82

MessagePosté le: Jeu 11 Août 2011, 23:38 Répondre en citantRevenir en haut

Voici la traduction du 
Ein Yc’hak édition 5769
 (vol 3 page 230)
Rédigé par le 
Rav Yiç’hak Yossef chalita 
Auteur du Yalkout Yossef. 
 

Les horaires de prières en France. 
 
 
A propos des horaires de l’aube du calendrier du Rav Posen
 
Il y a un calendrier du Rav Posen dans lequel il se trouve un horaire de l’aube et un horaire de Talith et Téfilin qui n’est pas du tout l’opinion de Maran du Choulhan Aroukh que les séfardim suivent.
D’après Maran l’auteur du Choulhan Aroukh, la mesure du Mil est de 18 minutes comme on voit dans le Beth Yossef Or Ahaim Siman 459 et Yoré déa Siman 69.
Dans le livre Sedé 'Hémèd, il est écrit que bien qu’il y en ait qui disent que la mesure du Mil est de 24 minutes (et si il en est ainsi ¾ de Mil est égal à 18 minutes), et bien que le Elia Rabah écrit qu’ainsi pense le Maaril, nous avons reçu les enseignements de Maran qui écrit que la mesure du Mil est de 18 minutes.

Dans la Guemara de Psahim (Chapitre Erev Psahim) on voit que le moment de l’aube est 4 mils avant le lever du soleil et il ressort que le moment de l’aube est de 72 min avant le lever du soleil.
Le moment du Talith et des Téfilin est celui où l’on peut reconnaître son ami à une distance de 4 coudées et le Eretz Haim Sathoun (Siman 30), au nom du Péri Mégadim (Siman 55) écrit que  cette mesure correspond à 6 min après l’aube. Cependant le Péri Mégadim termine en écrivant que ce n’est pas évident.
Le livre Pékoudat Eleazar (Siman 58 page 70 et page 78) écrit au nom du Divré Yossef (Page 65) que cela correspond exactement à 1h avant le lever du soleil.
Ainsi il est écrit aussi dans le Kaf Ahaim (siman 18) que la coutume à Jérusalem est de s’habiller du Talith 1 heure avant le lever du soleil.
 
Voici que dans les calendriers répandus en France, il est écrit un horaire de l’aube ainsi qu’un horaire du Talith et des Téfilin très longtemps avant les mesures que l’on vient de mentionner.
D’après l’opinion qui pense que la mesure du Mil est de plus de 18 minutes il n’y a pas de problème.
Cependant d’après l’opinion de Maran dont on a reçu les enseignements, la mesure du Mil est de 18 min et donc si l’on s’enveloppe du Talith et que l’on fait la Braha sur les Téfilin trop tôt les bénédictions sont dites en vain car le moment de les mettre n’est pas arrivé.
Egalement si on récite « Barouh Chéamar et les Brahots de la lecture du Chéma avant l’aube, ces bénédictions sont dites en vain.
Comme nous l’avons déjà expliqué dans le Yalkout Yossef sur les lois de Talith et TsiTsit, même pour les travailleurs pour lesquels nous sommes indulgents, il faudra attendre 6 min après l’aube.
Voir également dans le Yéhavé Daat Volume 2 (Siman 8), dans le Yalkout Yossef Volume 2 (page 16) et dans la Responsa Ich Masliah (siman 15 pages 52b).
 
Cependant les horaires qui ont été répandus dans les calendriers en France sont trop avancés par rapport à l’horaire correspondant à l’avis de Maran.
 
Nous avons envoyé toutes ces remarques au Rav Posen, lequel nous a répondu par une lettre s’étonnant que nous ayons écrit de mesurer les horaires en heures fixes.
Pourtant, il est clair à travers le Yéhavé Daat et nos autres livres que nous calculons les horaires en heures saisonnières. Ceci m’a étonné de sa part qu’il ait trouvé dans nos propos qu’il faut calculer en heures fixes puisque l’on a écrit plusieurs fois que les mesures se font en heures saisonnières comme il est clair a travers le Yalkout yossef volume 1 qui était sorti depuis l’année 5745.
De plus lorsqu’il argumente que l’on embrouille la communauté et que, lui, a vérifié la réalité visuel ; lorsqu’il s’agit d’une crainte de prononcer des bénédictions en vain et d’annuler la mitsva des Téfilin ainsi que la prière il ne faut pas craindre cette argumentation mais bien au contraire, il faut craindre cela car ceci est très important.
Ainsi même si il nous a écrit sévèrement, je reste sur mes propos et mon argumentation.
 
De même l’argumentation du rav Posen se base sur le fait qu’en France on voit qu’il fait jour déjà 2 heures avant le lever du soleil. Il ne faut pas ce fier sur ce que l’on voit, car afin que le jour commence il faut que l’on soit sûr qu’il fasse jour ; de même que pour que la nuit commence il faut qu’il fasse nuit avec certitude. Et dans ce domaine du fait que nous ne soyons pas experts il faut suivre l’opinion de nos sages.
En approfondissant le sujet tu comprendras que ceci est vrai.
 
 
Sur le fait qu’il ne faut pas considérer ce que nos yeux voient en ce qui concerne l’aube et la sortie des étoiles.
 
Ce que certains argumentent en disant que d’après la réalité visuelle il y a déjà de la lumière environ 2 heures avant le lever du soleil, ceci n’est pas à prendre en considération lorsque cela touche des doutes sur des bénédictions ainsi que la mitsva des Talith et Tefilins et de la bénédiction de Barouh chéamar etc… car ceci est contre les propos de la Guemara des Richonim et de Maran l’auteur du Choulhan Arouh Zal. 
Aussi, nous ne savons pas avec précision quand la lumière est à considérer comme étant le jour, et dans ce cas nous devons uniquement suivre ce qui est énoncé par la Guemara et les décisionnaires dont les paroles dirigent nos vies.
 
A ce titre, il y a un commentaire sur les propos de la responsa du Maaram Alaskar (Siman 96) sur l’opinion de Rabbénou Tam qui pense qu’il y a deux coucher du soleil, où il est écrit qu’il est connu que ces propos n’ont aucune réalité visuelle si ce n’est que d’après l’opinion des sages d’Israël (Psahim 94a) qui pensent que la terre est fixe et que les étoiles bougent etc … Cependant d’après les sages des Nations les étoiles sont fixes et la terre tourne et donc le soleil parcours la nuit sous la terre et donc il n’y a qu’un seul coucher du soleil. Ceci est une question sur Rabbénou Tam car les sages d’Israël sont revenus sur leur propos en effaçant leurs opinions face aux sages des Nations.
Le Gaon Rabbi Tsadok Acohen de Louveline dans sa responsa Tifereth  Tsvi volume 1 (Yoredea Siman 5:4 ) s’est révolté sur les propos du Maaram Alaskar, qui s’est permis de dire que Rabbénou Tam a oublié ce qu’il est dit (Dans Psahim 94b) que les sages d’Israël se sont pliés aux sages des Nations. D. préserve de dire ainsi sur nos sages d’Israël, car le Tosfot Roch (Ketouvot 13B) écrit au nom de Rabbénou Tam que ce n’est rien que dans l’argumentation qu’il divergeait, cependant « la raison » est aux sages d’Israël, comme les sages de la grande assemblée l’ont fixé dans la Téfila [Ndt : Prière du Yotser du Samedi matin] « qui ouvre béant les fenêtres du firmament et qui tire le soleil de son endroit ». Sur cela il faut considérer la raison des Tosfots (Chabbat 35a) qui ont posé la question de savoir quelle est la discussion entre les Tanaïm et les Amoraïm au sujet de la sortie des étoiles alors que l’on aurait dû dire que lorsque les étoiles sont sorties il fait nuit et à cette question ils répondent ce qu’il est écrit plus loin qu’il ne s’agit pas de grandes étoiles que l’on voit dans la journée ni de petites qu’on ne voit que la nuit mais de moyenne étoiles. Mais Rabbi Yéouda doute de toutes les étoiles que l’on voit après le coucher du soleil jusqu'à l’obscurité du haut du ciel, à savoir s’il s’agit de moyennes étoiles ou pas. Ainsi écrit aussi le Roch dans son Tosfot (Brahot 2b).
 
En Israël, on constate que même les horaires de Rabbénou Tam ne correspondent pas à une réalité visuelle. C’est pour cela qu’il ne faut pas s’appuyer sur ce que nos yeux voient mais seulement sur ce que nos maîtres ont fixé.
En France, il en est de même pour l’aube : Bien que nos yeux voient la lumière du jour environ 2h30 avant le lever du soleil, nous ne devons tenir compte que des enseignements de nos maîtres qui affirment que l’aube se situe 4 miles avant le lever du soleil, et que la durée du mile, d’après le Troumat Adéchèn et Maran Beth Yossef, est de 18 minutes.
 
PSAK HALAKHA – DECISION HALAKHIQUE
Vol 1 (édition 5769) page 513 halakha 15
Il y a des calendriers en dehors d’Israël qui ont écrit le moment de l’aube 2h40 min avant le lever du soleil, et ceci n’est pas conforme à l’opinion des décisionnaires, car même si on voit un peu de luminosité à ce moment là, il ne faut pas suivre ce que nous voyons, mais ce que nous apprenons du talmud et des décisionnaires, dont il en ressort que l’horaire de l’aube correspond à 72 minutes [en heures saisonnières] avant le lever du soleil, et ce n’est qu’à partir de ce moment qu’il est permis de commencer à prier [Baroukh Chéamar]. Et 6 minutes après l’aube, il est permis aux travailleurs de s’envelopper du talith et de mettre les Téfilin. Mais pas avant.
Ytzhak



Messages: 2

MessagePosté le: Dim 14 Août 2011, 23:24 Répondre en citantRevenir en haut

Merci.
Mister'Hiddouch



Messages: 55

MessagePosté le: Mar 23 Août 2011, 9:47 Répondre en citantRevenir en haut

..
Montrer les messages depuis:      
Poster un nouveau sujet Répondre au sujet


 Sauter vers:   



Voir le sujet suivant
Voir le sujet précédent
Vous ne pouvez pas poster de nouveaux sujets dans ce forum
Vous ne pouvez pas répondre aux sujets dans ce forum
Vous ne pouvez pas éditer vos messages dans ce forum
Vous ne pouvez pas supprimer vos messages dans ce forum
Vous ne pouvez pas voter dans les sondages de ce forum